איך זה להיות צלם

האמת, שלהיות צלם יש הרבה שיגידו שזה לא המקצוע הכי מעניין, שאין בו הרבה אקשן וגם יש כאלו שחושבים שלהיות צלם זה רק עבודה בשביל הכסף שיש בזה.

אז נכון, כל צלם יגיד לכם שהוא אוהב את העבודה, שהוא מתחבר למצלמה, ויש גם לא מעט כאלו שיגידו שהם נולדו עם מצלמה, אבל בנינו, אני יכול להעיד שאני בתור צלם לא כל כך מתחבר לצילום, פעם זה היה נכון, באמת היה כיף לצלם לראות את הדברים והמתח עד שהתמונה מוכנה, אבל היום שהכל הפך להיות דיגיטלי וכל כך נגיש בקלות, שאתה רק שולף את הטלפון ויש לך מצלמה ואתה יכול לצלם כל מה שאתה רק רוצה, אז הדברים השתנו, לא קיים המתח, הציפייה למה באמת המצלמה הצליחה לתפוס.

אבל שאני אומר "איך זה להיות צלם"

זה לא רק להיות צלם, אלא הכוונה להיות צלם אירועים, בתוך העולם הזה של האירועים, זה מה שנותן להבין דבר אחד, הדבר הזה הוא פשוט מאוד, מה שהופך אותו להיות כל כך פשוט שלפעמים זה גם מה שגורם לי לא לאהוב בכלל את הצילום, זה כל הלחץ שיש סביב האירוע, היום אירוע כבר מזמן לא רק שמחה גדולה של הרבה אנשים שבאו לחגוג.

היום אירוע זה פשוט מופע, תחרות ענקים של המון זוגות שמתחתנים ורוצים להפוך את החתונה שלהם לחתונת השנה, או אפילו אירוע בר או בת מצווה שבה כל אחד חולם להיות זה שכל החברים ידברו על האירוע שלו עד כמה האירוע הזה מרשים ומיוחד.

וזה מה שגורם לי לעזוב את העולם הזה של צילום חתונות ובחרתי להיות אך ורק צלם לברית, כן, לצלם אירועים עם המון משמעות, אחרי שהזוג כבר התרוקן ולא נשאר לו שקל מהחתונה שהוא אירגן ועלתה לא עשרות אם לא מאות אלפי שקלים, היום הם הופכים להיות משפחה.

בגלל זה בניתי את המיתוג מחדש רק בתור צלם לבריתות, מוזמנים להיכנס לאתר שלי מכאן ולראות מה אני עושה מהיום, צילומי ברית ברמה הגבוה ביותר, בלי צילומים של אירועי "תחרות" המונייים וראוותנים שאין בהם שום תוכן והאורחים מוזמנים בדיוק כמו חלק מהתפאורה.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

גל שני בדרך

אני לא מוכר את המצלמה (וגם לא את המדפסת)

בריתות בצל הקורונה